מי מפחד מ- AI?

מדריך למעצב החרד: MIDJOURNEY ו DALL-E.

הכל קרה בשנת 2020. אז התוכנות פרצו לחיינו.

בנובמבר 2022 השיק מיזם Open AI את התוכנה Chat GPT- צ'אטבוט חדשני, עם יכולות חשיבה מורכבות. בניגוד לחיפוש בגוגל, עם הצ'אט ניתן לערוך סיעור מוחין, לשאול שאלות מורכבות, ואפילו לשכלל רעיונות יצירתיים ומקוריים. שאלה פשוטה ומנוסחת היטב יכולה לחסוך שעות של חיפוש באינטרנט, לכן לא פלא שכנראה כבר שמעתם על האפליקציה הזאת.

הסוג השני של תוכנות הAI הפתוחות שמציפות את האינטרנט הוא תוכנות העיצוב מבוסס AI- נכון לכתיבת המאמר- MIDJOURNEY ו DALL-E.

התוכנות האלה עובדות על אותו עיקרון- מזינים לתוכנה תיאור מפורט של העיצוב הרצוי, והיא יוצרת תמונה לפיו. אלא שיש דקויות בין שתי התוכנות;
בעוד ה DALL-E עובדת בממשק פשוט יחסית, שבו מקלידים את התוכן בשורת החיפוש, הMIDJOURNEY עובדת בשיטה קצת שונה. כל העיצובים וה"פקודות" שהמשתמשים נתנו לתוכנה גלויים לכולם בפיד הדיסקורד של התוכנה. בנוסף, לMIDJOURNEY  יש פיצ'רים נוספים כגון רזולוציה גבוהה יותר, איכות עיצוב והבנת דימויים וכן מנעד פקודות רחב יותר, עד רמה שיכולה לייצר תמונות סמי-ריאליסטיות.

עוד על תהליך התפעול של הMIDJOURNEY אפשר לקרוא כאן- מדריך: מה זה Midjourney ואיך זה עובד?

השיטה שמאחורי השיטה

אוקי, אז למדנו להכיר קצת את המפלצת, אבל מה באמת עומד מאחורי הדבר הזה שפלש לחיים של כולנו?

העיסוק בבינה מלאכותית החל אי אז באמצע שנות ה50 של המאה ה20, כשזה היה נחלתם הבלעדית של המשוגעים לדבר. למעשה, הם לא התעסקו בבינה מלאכותית כמו שאנחנו מכירים אתה היום, אלא יצרו את התשתית המחקרית לפיתוח הדברים שכולנו מכירים כדוגמת SIRI ו ALEXA.

התוכנות MIDJOURNEY ו DALL-E בעיקרן מתבססות על אותה שיטה- למידה הדרגתית של דפוסים שהתוכנה מייצרת מתוך מידע שמוטמע בהן.

כל תוכנות הבינה המלאכותית למעשה מתבססות על תהליך הלמידה הביולוגי. בדומה לרשת הנוירונים במוח, התוכנות מורכבות מרשת עצבית מלאכותית, בה קליטת המידע מתרחשת בצורה שכבתית- קצת כמו שילד לומד שפה מתוך התבוננות בעולם שסביבו.

בניגוד למוח האנושי, התוכנות נוטות לעבד פיסות מידע קטנות בצורה נקודתית- כך שזה תהליך ארוך ומסורבל שיכול לקחת שנים. אחרי שהמכונה הגיעה לדרגת יכולת ההבנה/ עיבוד הדימויים הרצויה היא כבר יכולה "ללכת לבד" ולנתח גם מידע מורכב, חדש ולא מוכר, בעזרת הדפוסים שכבר נלמדו.

העניין האתי..

אחד הדברים שעדיין יש עליהם דיבייט מתמשך בקהילה הטכנולוגיות בכל הקשור לAI הוא עניין האתיקה, ובין השאר זכויות יוצרים.למעשה, הסיכונים שביצירת בינה מלאכותית תמיד היו גלויים לעין, ונוכחים גם בתרבות הפופולרית ( לדוגמא בסרט "שליחות קטלנית" שבה רובוטים דמויי אדם נשלחים מהעתיד).

הבעיה עם AI היא שזו טכנולוגיה לא צפויה שמתפתחת במהירות במקומות שונים בעולם. לכן קשה לעקוב ולחזות את השלבים ההתפתחותיים שלה. ובגלל שההתפתחות הטכנולוגית בה הוא משהו שקשה לצפות, קשה לחוקק חוקים שיאכפו אותה.

אחד הקשיים המרכזיים איתם מתמודד שוק העבודה והעולם כרגע, במיוחד בנוגע לתוכנות העיצוב מבוסס AI, הוא היעדר זכויות יוצרים. לפי שעה, אין כרגע חוק/ רגולציה שאוכפים את השימוש בתוכנות AI ואת השימוש של תוכנות אלה.

הדבר נעשה מסובך במיוחד כאשר תוכנות העיצוב למעשה מתבססות על עיצובים קיימים, ויכולות לחקות אותם. בעצם אפשר ליצור עיצוב "דומה" המחקה באופן מובהק עיצוב קיים בלי שתהיה לזה השלכה משפטית. למה? כי עדיין לא נוסח חוק המתייחס למכונות בתחום היצירתי. כרגע החוקים מתייחסים כמעט אך ורק לפגיעה אנושית בזכויות יוצרים.

מה יצירות מבוססות AI? גם לזה אין כרגע מענה מספק, שכן החוקים לרוב תקפים ליצירה אנושית. הדבר הזה בעצם יוצר שוק "פרוץ" שמאפשר לכל אדם- מעצב דגול, או אדם חסר השכלה- ליצור יצירות "בסגנון" של האמן האהוב.

אז מה בכל זאת?

יש הבנה גורסת ברחבי העולם כי תוכנות הAI הולכות להיות חלק אינטגרלי ומשמעותי מהחיים, ויש נסיונות להכניס את התפיסה הזו גם לתוך מערכת המשפט.

ישנם קווים מנחים שנוצרו הן על ידי האיחוד האירופי, והן על יד אונסקו, ומטרתם להוות בסיס לתקנות בינלאומיות לשימוש בבינה מלאכותית. אבל כקווים מנחים הם מנוסחים בצורה די מעורפלת, שלא ממש משאירה מקום לחקיקה ברורה.

כך לדוגמא אחד מקווי היסוד של האיחוד האירופי גורס שעל בינה מלאכותית אמינה להיות "איתנה". מה זה איתנה? את זה כבר נשאיר לאחרים שישברו את הראש.

המדינה הראשונה שפרסמה תקנות אתיקה ברורות בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית הייתה דווקא סין. מפתיע? אולי היא לא משהו בזכויות אדם, אבל סין הייתה הראשונה לפרסם תקנות אתיות הנוגעות לשימוש בAI, ומתמקדות בעיקר בגלישה באינטרנט (כך לפי הפרסומים).

וגם אנחנו לא נשארים מאחור- באוקטובר 2022 פירסמה ישראל "מצפן" להתייחסות הציבור בכל הקשור לאתיקה בתחום. זהו לא מסמך עם חקיקה, אבל בואו נקווה שבעתיד זה יהפוך לחקיקה בפועל.

עוד על סוגיית זכויות היוצרים ניתן לקרוא פה- זכויות יוצרים ובינה מלאכותית‍

‍

אוקיי, ומה הלאה?

שאלנו את המעצבים: דורון בדוח קרן, אופיר שריף, ערן יונה וגל שריר מה יעלה בגורל העיצוב:

‍

איך אתה משתמש בכלי הAI היום?

דורוך בדוח קרן:

ב Midjourney אני משתמש כדי ליצור דימויים לפרויקטים שונים שאני עובד עליהם. השימוש ב GPT הוא יותר רחב; אני משתמש בו ליצירת תוכן טקסטואלי, הגהות, כתיבת סיפורים בדיוניים, ולסוגים שונים של ׳התייעצויות׳ יותר פרקטיות, כמו איך לפנות לפרויקט, איך לתכנן פרויקט וכו׳.

אופיר שריף:

בין עוזר אישי, קופירייטר למתמחה בסטודיו - הכלים האלו משמשים בעיקר כעוד ידיים עובדות. הם מאפשרים לי לממש מהר יותר רעיונות, לעשות בריינסטורמינג (מילולי ו-ויזואלי), לנסח טקסטים ולעשות במהירות מוקאפים. השליטה בהם והעבודה איתם היא מכפיל כוח משמעותי.

ערן יונה:

המפגש שלי עם כלי AI הוא על בסיס יום יומי בעבודה על המוצר המרכזי אותו אנחנו מייצרים - Wordtune (Read & Write) כלי המבוסס בינה מלאכותית בתחומי כתיבה, קריאה ויצירת תוכן ג׳נרטיבי. הכלים בהם אני משתמש הם כלי עזר המתמקדים בעיקר בתחום התקשורת, ולא בתחום הויזואלי. חלק מרכזי מהעבודה בתור מעצב ברנד ומרקטינג הוא הבנת והכרת הכלים לעומק, על מנת להצליח לתקשר אותם החוצה בשיתוף פעולה עם מעצבי המוצר שלנו. בנוסף, השימוש ב-Wordtune מאפשר לי תקשורת ישירה ונוחה עם גורמים שונים במעבר מעברית לאנגלית מבלי לחשוש לרמת האנגלית שלי.

גל שריר:

אני משתמשת בעיקר בכלים של ג׳ינרוט ועריכה של תמונות קיימות, בנייה של מאגרי תמונות ואימון רשתות נוירונים על מנת ליצור דימויים חדשים בהתבסס על המאגר הראשוני. התחלתי לשחק קצת לדבר עם chatGPT, וגם עם כלי הוידאו החדש של runwayml.

‍

האם זה משהו שכל מעצב היום צריך ללמוד?

דורון בדוח קרן:

אני חושב שכל מעצב, ואולי כל אדם, צריך לפתח הרגל לפנות לתוכנות הבינה המלאכותית בצורה יותר קלילה וסקרנית. השימוש ברוב התוכנות האלה הוא לא מורכב ולכן עניין הלמידה כבר לא בינארי כמו פעם - כאשר ׳ידעו׳ או לא ׳ידעו׳ להשתמש בתוכנה. השאלה היא איך לומדים ׳לדבר׳ עם התוכנה ומוציאים ממנה תוצאות עם ערך אמיתי.

אופיר שריף:

זה נכון היום יותר מאי פעם - היכרות תיאורטית ורעיונית עם עולמות העיצוב הופכת למשמעותית יותר מיכולת ביצוע טכנית. הבנה עיצובית וחזותית מעמיקה היא המפתח לעבודת ניהול עיצוב וקריאייטיב טובה, וככל שהכלים האלו יבצעו יותר אוטומציה לעבודה טכנית תהיה יותר חשיבות דווקא להבנה התיאורטית שרוכשים דרך השכלה (בין אם פורמלית או לא פורמלית)

‍

ערן יונה:

שימוש בתוכנות AI יכול להקל על תהליכי העבודה שלנו בתחומים שונים בתור מעצבים. לדוגמה שימוש בכלי טקסט לויזואל שיכולים לעזור ביצירת רפרנסים לפרויקטי עיצוב ואיור, יצירת תוכן לאנשי קריאייטיב ובניית סטוריבורד לעבודה.  כמו כל כלי כזה או אחר שיכול לעזור לנו בתור מעצבים, אני מאמין שהכרה ושימוש בתוכנות האלו יכולים להעצים, לקדם ולפתח אותנו.

גל שריר:

אני חושבת שמדובר בכלים מאוד חזקים, שיכולים לשפר או לשנות את חווית היצירה, אז כמובן שללמוד ולהכיר אותם זה מעולה. השימוש בהם גם ילך ויהיה יותר רווח, ככה שלא להכיר אולי ייחשב בעתיד כ״להישאר מאחורה״. חוץ מזה, הם נורא נורא כיפיים, אז בכלל אין סיבה שלא.

מעבר לשימוש בכלים האלה ככלי עבודה, אני חושבת שיש לנו תפקיד נוסף כמעצבים והוא ליצור עם ובהשראת הכלים האלה. לשאול איך הם משנים את מערכות היחסים שלנו עם המחשב כאנשים בכלל, וכאנשים יוצרים בפרט, וליצור דברים שיעוררו את השאלות והתהיות האלה בצורה מעניינת.

‍

בתור מעצב מה מפחיד אותך בעולם הזה (העולם המודרני עם הAI)?

‍

דורון בדוח קרן:

הרבה דברים מפחידים אותי. מבחינת מחוללי הדימויים, כבר כמעט ואי אפשר להבחין אם צילום הוא אמיתי או לא, מה שיכול להיות משומש לרעה בקלות על ידי כל אדם. מבחינת מחוללי הטקסט, הם כבר ברמה גבוהה מאוד, הם יכולים לייצר קוד, תוכנית עסקית, לכתוב ספר, לכתוב מיילים ונאומים, לשאוב נתונים ומידע בקלות בכל נושא. זה מתאים בצורה אלגנטית ומטרידה לעידן ה׳פייק ניוז׳ שאנחנו נמצאים בו. מעבר לפוטנציאל השימוש לרעה על ידי בני אדם, יש גם את החשש שהבינה תפתח דעות או תיצור פעולות שנוגדות את מה שנתפס בעינינו כמוסרי, ואז זה יכול להתפתח לכל מני כיוונים שנדמה שיצאו מסרט מדע בדיוני. למרות שאני חייב לציין שזה כבר מרגיש שאנחנו בסרט עתידני משונה.

אופיר שריף:

בעיקר שנראה לי שרוב האנשים לא מבינים עד כמה האירוע הזה מטלטל מציאות.חושבים שהעבודה שלכם בסכנה? זה רק קצה הקרחון. מתחת לאף שלנו מתרחש מירוץ חימוש מטורף לעבר טכנולוגיה שמטשטשת את גבולות המציאות שלנו -- זה הרבה יותר רחב מאשר המהפכה שאנחנו חווים עכשיו בעולמות העיצוב. בינה מלאכותית היא אחד התחומים הטכנולוגיים היחידים שבהם באופן פרדוקסלי ככל שההכרות איתם מעמיקה ככה הפחד מהם גדל. אני לא פסימי על העתיד והטכנולוגיה כמו חלק מנביאי הזעם בתחום, אבל אני מאמין שהאנושות תצטרך לעבור מהלך מאוד חד של שינוי תרבותי נרחב כדי להסתגל למה שעוד יבוא.

ערן יונה:

בכל יום אנחנו נחשפים לכלים חדשים של בינה מלאכותית בתחום העיצוב והאיור, רובם פורצי דרך ומצליחים להגיע לתוצאות מרשימות. המשמעות היא שמה שפעם היה נחלתם של מעצבים, מאיירים ואמנים בלבד - היום הפך לנגיש לכל אחד ובלחיצת כפתור.

גל שריר

לא בתור מעצבת אלא בתור אדם, מפחידה אותי העובדה שהכלים האלה עלולים לשמר עוולות שקיימות היום בעולם. ובמקום לקדם אותנו קדימה לעולם עם פחות אפליה, שנאה, ודעות קדומות, דווקא משמרים או מעמיקים מצב קיים. כמו לדוגמא כל מיני מקרים שבהם מערכות AI קיבלו החלטות גזעניות שמפלות מיעוטים מסוימים. אז צריך לזכור כל הזמן שאי אפשר לתת למערכות האלה פשוט לחיות לבד, אלא אנחנו כל הזמן צריכים להיות בביקורת על התוצאות שלהן, ולשפר אותן כך שיהיו יותר טובות והוגנות מאיתנו.

‍

מה דעתך על אנשים לא מעולם העיצוב שעכשיו החליטו שהם מעצבים, וחוסכים בעליות עיצוב? גנבי עבודה?

דורון בדוח קרן:

בגלל שהטכנולוגיה עוד יחסית טרייה, יש הסתערות המונית אליה, והמון אנשים מייצרים המון דימויים בקלות. אני חושב שלאט לאט זה יירגע, ובשלב כלשהו אנשים כבר יפתחו יכולת לזהות מה נעשה בקלות יתרה, ומה נעשה על ידי אדם יותר מיומן. ברגע שזה יקרה הערך של הראשון ירד ושל השני יעלה.

אם אשווה את זה, כמו שרבים עושים, לצילום - אמנות הצילום לא נעלמה מן העולם ברגע שיצאו הסמארטפונים, אך מקצוע הצילום השתנה. צלם היה צריך לתת יותר ערך בעבודתו מאדם עם מצלמה בטלפון. אני חושב שכאן זה אותו המקרה.

אופיר שריף:

אני מתנגד נחרצות לכל ה-gatekeeping המקצועי הזה. מי שרוצה ליצור - שייצור! ״גניבת עבודה״ ו-״חיסכון בעלויות״ הם לא מונחים שנולדו בעולם של יצירה, הם תוצר של מערכת קפיטליסטית. אני חושב שבסופו של דבר הבנה אסתטית, ידע תיאורטי, רצון ליצור והתמדה מקצועית הם הפרמטרים שהופכים איש.ת מקצוע לטובים ושזה לא משנה מאיזה מסגרת או כיוון הם הגיעו.

ערן יונה:

כחסיד גדול של מקצוענות בעבודה, אני סבור שאין תחליף לעבודה שנעשית עם לב ורגש. זו טעות להסתכל על כלי הבינה המלאכותית בעולמות העיצוב (ובכלל) כתחליף לגורם האנושי ולכן עיצוב מבוסס בינה מלאכותית בלבד הוא בהגדרה מוצר פחות טוב מבחינה מקצועית. הדרך הנכונה להסתכל על תחום הבינה המלאכותית היא שכליה הם עזרים נהדרים המאפשרים למעצבים להגיע לתוצאות טובות יותר בזמן קצר יותר, אך בשום שלב אינם מהווים תחליף למעצב עצמו.

מי שמעריך ומודע לחשיבות של עיצוב טוב ואיכותי, ידע להשקיע ולהגיע למעצבים בעלי ניסיון שהוכיחו את עצמם על מנת לקבל עבודה טובה ואיכותית. קיצורי דרך תמיד היו, האחריות היא על בעל המקצוע ועל טביעת העין של הלקוח.

‍

גל שריר:

אני חושבת שכל בנאדם שהתנסה בכלים כאלה, מבין כמה סינון, עריכה ואוצרות צריך כדי שיצא משהו שבאמת אפשר להשתמש בו. לכן, הם לא מהווים תחליף למעצבים. הם לא מהווים תחליף לשיחה עמוקה ולהבנה אמיתית של הבריף/הלקוח/המוצר, ולדרך שבה כל אחד מאיתנו רואה את העולם וכך נוצרים הרעיונות הייחודיים שלו. ברור לי שלמטרות מסוימות, עבודה בכלים כאלה ע״י אנשים שהם לא מעצבים תהיה מספיקה, וזה ממש בסדר.

‍

את מי התוכנות יחליפו?

‍

דורון בדוח קרן:

תוכנות הבינה המלאכותית בסופו של דבר הן כלים שנועדו לתת מענה לצרכים של האנושות, ולכן כדי לנתב אותן לשימושינו - צריך את בני האדם שיכתיבו את הדרך.

אני חושב שיוצרו המון מקצועות חדשים שלא חשבנו עליהם עדיין, והרבה מהמקצועות הישנים ישתנו. אני לא חושב שהן יחליפו הרבה מקצועות באופן טוטאלי.

כדי ליצור אמנות במידג׳רני, צריך אמן שינווט, כדי ליצור קוד בGPT צריך מתכנת שינווט. אולי כולנו נהפוך לנווטים.

‍

אופיר שריף:

לפי ההערכות - בערך 7-20% מכלל כוח העבודה בארה״ב תוך עשור. זה אירוע הרבה יותר גדול ממה שאנחנו חווים בתוך הביצה העיצובית. כנראה לא תראו איך מפטרים עכשיו במכה את כל אנשי המקצוע בעולם, אלא תהליך בו לאט לאט יווצרו פחות עבודות בדרגי ביצוע נמוכים יותר.

ערן יונה:

כחסיד גדול של מקצוענות בעבודה, אני סבור שאין תחליף לעבודה שנעשית עם לב ורגש. זו טעות להסתכל על כלי הבינה המלאכותית בעולמות העיצוב (ובכלל) כתחליף לגורם האנושי ולכן עיצוב מבוסס בינה מלאכותית בלבד הוא בהגדרה מוצר פחות טוב מבחינה מקצועית.

הדרך הנכונה להסתכל על תחום הבינה המלאכותית היא שכליה הם עזרים נהדרים המאפשרים למעצבים להגיע לתוצאות טובות יותר בזמן קצר יותר, אך בשום שלב אינם מהווים תחליף למעצב עצמו.

גל שריר

אני לא באמת יודעת וגם לא באמת מעסיקה את עצמי במחשבות כאלה. בתקווה הם יעזרו לנו לבצע בקלות ובמהירות עבודה ״שחורה״, ובעיקר יהיו שותפים שלנו במחשבה על רעיונות שמקדמים את העולם למקום נעים וטוב יותר.

‍

**

ועדיין חשוב להגיד ששום דבר אינו מושלם. נכון לכרגע יש עוד מקום גדול מאוד להתפתחות בתחום.

למשל אפשר לראות שלתוכנה DALL-E יש מגבלות שפתיות מובהקות- לדוגמא בקושי להבדיל בין משפטים עם משמעות שונה ומילים דומות. כרגע, ככל הנראה, אין תחליף למוח העיצובי. אבל כן כדאי שכולנו נלמד לעבוד עם הכלים שהולכים לשנות את עתיד המקצוע.

מוזמנים להתרשם מהעבודות של דורון כאן- instagram.com/doronb

מוזמנים להתרשם מהעבודות של אופיר כאן- http://ophirsheriff.com/

מוזמנים להתרשם מהעבודות של ערן כאן-  https://ltx.bio/eranyona

https://www.wordtune.com/teams/home

מוזמנים להתרשם מהעבודות של גל שריר כאן - https://galsharir.cargo.site