טיפוגרפיה

דמיינו שאתם קורא של אתר, והפונט שלו מעוצב בצורה שמקשה על ההבנה, ובנוסף לכך הטקסט קטן וקשה לכם לקרוא אותו. לא הייתם מתעצבנים ועוברים לאתר אחר?

הטיפוגרפיה היא מה שיכול לתת לאתר שלך ייחודיות, ולעזור לקוראים שלך להבין את הטקסט. זוהי אחת הדרכים המשמעותיות ביותר בה ניתן בקלות יחסית להנגיש את הטקסט שלך לכלל הקוראים, ובייחוד לאנשים עם לקויות בתפקודי הראייה.

הסבר קצר על טיפוגרפיה-

טיפוגרפיה היא הצורה שבה אנחנו מארגנים את הטקסט כך שיהיה נהיר, נעים לעין וברור לכולם. לטיפוגרפיה יש תפקיד מרכזי בהנגשת התוכן הממוחשב שלנו לכלל המשתמשים. לטיפוגרפיה יש כמה מרכיבים- הפונט (כמו אריאל), גודל האותיות, העובי, המרווח והניגודיות (הבדל בין צבע הטקסט לרקע), כל אחד מהם חיוני.

‍

אז מאיפה זה הגיע בכלל?

הכל התחיל עם מהפכת הדפוס המודרנית. המהפכה אפשרה להפיץ באופן המוני טקסטים כתובים.

בעקבות הצריכה הפתאומית של מלל כתוב, נוצרה דרישה לייצר סיווג אחיד של אותיות מעוצבות, כדי שיהיו נוחות ונגישות לכולם. כך הבינו שבאמצעות הארגון, האותיות והסמלים- אנשים מתקשים יותר טוב ומשתפים מידע בקלות.

הטיפוגרפיה יצרה מעין שפה חדשה ומשותפת שבה אנשים תקשרו והביעו את עצמם בצורה יותר אפקטיבית.

יתרונות של טיפוגרפיה בהעברת מסרים-

נגישות: טיפוגרפיה נכונה הופכת את הטקסט לנגיש וקל לקריאה, דבר הכרחי להעברת המסרים לקוראים שלכם. אפשר לוודא את זה על ידי בחירת פונט מושכלת, שתאפשר את נגישות הטקסט למגוון רחב של אנשים.

מיקוד: בעזרת הטיפוגרפיה אפשר להדגיש בצורה ויזואלית את חשיבות ההירכיה של הנאמר. כך, שימוש בפונט בגדלים, עוביים, ומרווחים שונים מאפשר "להדריך" את הקוראים דרך הטקסט בצורה אפקטיבית, ולהדגיש את הנקודות החשובות.

דוגמה בולטת לכך היא כותרות. לרוב, את הכותרות מציגים בפונט גדול יותר מגוף הטקסט, על מנת להדגיש לקוראים שמדובר בנושא חדש.

ביטוי: בעזרת טיפוגרפיה נכונה אפשר להדגיש ולהבליט מילים מסוימות או משפטים, וכך ניתן להעביר נימת דיבור מסויימת. לדוגמא ע"י שימוש ב bold אפשר לשים דגש על מילות מפתח שיצרו השפעה רגשית חזקה יותר על הקוראים, וישאירו אותם מעוניינים בטקסט.

‍

הנה כמה דוגמאות לכוחה של הטיפוגרפיה-

פוליטיקה >> הפסיכולוגיה שמאחורי הפונט
אחד המקומות שבהם משתמשים בטיפוגרפיה בצורה הכי יצירתית, היא כמובן בפוליטיקה. קמפיינים פוליטיים לרוב עושים שימוש בפונט עבה ומוצק כדי להעביר מסר של יציבות ואחדות, בעוד פונטים עם אלמנטים אחרים יכולים לשדר מודרניות וחדשנות.

01. "הארץ":

‍ הפונט הייחודי הפך לסימן ההיכר של העיתון, עד לרמה שבה אפילו לא צריך לבטא את השם המלא כדי לדעת במה מדובר.

למה זה עבד?

״הארץ״ היו מעוניינים למתג את עצמם כעיתון עלית, בשורה אחת ביחד עם עיתונים כגון ה״ניו יורק טיימס״. לכן בחרו ליצור פונט מרובע ועבה, השואב השראה מהלוגו של ה״ניו יורק טיימס״

‍

02. "כחול לבן":

בבחירות של 2019 מפלגת כחול לבן השתמשה בגופן sans-serif בלוגו שלהם, כדי להעביר את ערך החדשנות אותו רצו לייצג.

למה זה עבד? 

sans-serif הוא פונט פשוט ומינימליסטי, ללא תוספות בסוף האותיות. משום כך הוא מייצג פשטות ומודרניות, ולרוב משתמשים בו להעברת מסרים של חדשנות.

‍

0.3 "הליכוד":

בסלוגן הליכוד בבחירות 2015 "זה אנחנו או הם" יש שימוש בפונט עבה, אדום ובולט, שמשדר בידול מובהק בין מפלגת "הליכוד" למפלגות אחרות. דבר נוסף שמזוהה במיוחד עם מפלגת הליכוד היא ה״ל״ הייחודית, שנהפכה לסימן ההיכר של המפלגה.

הבחירה הטיפוגרפית באה לשדר ממלכתיות ואחדות, כאשר האות ל היא מעין דגל מתנופף. למעשה, העיצוב היה כל כך אייקוני, עד שנעשה בו שימוש במחאות השונות כנגד מפלגת הליכוד, והממשלה אותה היא מרכיבה.

למה זה עבד?

להטיית האות יש היסטוריה ארוכה בעיצוב, וכך גם בפוליטיקה הישראלית. ממש כמו בשפת האיור, כשרוצים לתת תחושה של ריצה קדימה יוצרים הטיה לצד שמאל. בנוסף הלמד המתנופפת בשילוב עם הצבעים, מדמה דגל כחול לבן, מה שמשדר אחדות וממלכתיות ישראלית. כיום הסלוגן פותח לפונט שלם, הניתן להורדה חינמית.

‍

הצבי: הרבה יותר מפונט

אחד הגופנים הכי אייקונים שכל מי שמתגורר במדינת ישראל מכיר אותו בלי לדעת, הוא גופן "הצבי". אחד המוסדות החשובים שמשתמש בו היא האוניברסיטה העברית, שהלוגו שלה הוא וריאציה על פונט "הצבי". בנוסף הוא אומץ ע"י המסדות הציוניים, ונמצא כמעט בכל מסמך רשמי מטעם המדינה.

הפונט נוצר בהשראת האותיות הלועזיות בגופן sans-serif- במטרה ליצור חדשנות, בשילוב השראה ממקור קדום- כתובות עבריות עתיקות שנמצאו חקוקות באבן. חוץ מזה צורת האותיות גם היא מבוססת צורות, מה שמקנה לו תחושה מודרנית, ללא קישוטים מיותרים.

זו דוגמא נהדרת לפונט ייחודי שמשלב בין החדש והישן, ומסמל את ערך ההתחדשות עם שמירה על ערכי העבר. זה בדיוק מה שמדינת ישראל בתחילת דרכה חיפשה להטמיע. התחדשות ומבט הפונה החוצה, ומנגד שמירה על ערכי המסורת והזהות היהודית.

‍

לסיכום,

טיפוגרפיה משחקת תפקיד מפתח במיתוג והעברת מסרים. היא עוזרת לבסס את הזהות הויזואלית של הארגון, לעצב את הצורה בה המסרים נתפסים ונקלטים ע"י הקוראים. בבחירת הטיפוגרפיה המתאימה אנחנו מוודאים שהמסר עובר בצורה חלקה ונגישה, ושהוא מהדהד עם הקוראים בצורה שאליה כיוונו.

‍